#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל הקורא לאברהם אברם במה עובר.	"א] בר קפרא- בעשה, והיה שמך אברהם. ר' אליעזר- בלאו, ולא יקרא עוד שמך אברהם. [עי' מהרש""א דלא פליגי ומר אמר חדא כו']."	ברכות יג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקורא לאברהם אברם עובר בלאו ועשה. מה דין הקורא לשרה שרי, ומדוע.	"לא עובר, שרק לאברהם נאמר לא תקרא את שמה שרי. [עי' מהרש""א בטעם החילוק]."	ברכות יג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בתוס'. היה קורא בתורה כו' והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא. מדוע, הרי מבואר לעיל שרק סדר ברכות לא מעכב, אבל ברכות עצמם כן.	"תי' תוס' ששם בציבור, וכאן ביחיד. [שבצבור מעכב. ועי' משנ""ב שהביא דעה זו. ובב""ח כאן הק' מה הוקשה לתוס', אולי קרא אח""כ את הברכות]."	ברכות יג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למימרא דסבר רבי דכל התורה כולה בכל לשון נאמרה. מהו הך דכל התורה. רש""י ותוס'. [בתוס' ב' ביאורים. וי""מ שיש בתוס' עוד בי']."	"רש""י- שבכל לשון נאמרה לקרות. והק' תוס' שרק עזרא תיקן קריה""ת. ופירשו בפרשיות שמחוייבים לקרוא מהתורה, כמו זכור [י""ג ופרה]. א""נ מקרא בכורים וודוי מעשר וחליצה [עי' משנה בסוטה בדינם].<br>א""נ [כך י""מ בתוס', עי' ילקו""מ, ועי' רשב""א] שכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב""ה היה מתחלק לע' לשון [כדאי' בשבת]."	ברכות יג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עד היכן מצות כוונה בקר""ש. 4 [בדעה א' מחלוקת רש""י ותוס']."	"יש בריי' שהכל [לכאו' כל הפרשיות. שע""ז ר' יהודה אומר שרק פרק ראשון]. וכן לר' יאשיה גם פרשה שניה.<br>יש ב' תנאים שסוברים שרק פרק ראשון.<br>לר' אליעזר [סוף ע""א] - והיו.. על לבבך, יכול תהא כל הפרשה צריכה כוונה, ת""ל האלה. פי' רש""י עד על לבבך. ותוס' פירשו עד בכל מאודך. [שב' פסוקים אלו מדברים ביחוד ה' באהבתו ויראתו].<br>ולר""מ רק פסוק ראשון, וכך פסק רבא. [וכן הלכה כרבא שהוא בתראה. תוס']."	ברכות יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמע ישראל.. אחד, זו קר""ש של ר' יהודה הנשיא. מדוע היה מהדר אשמעתא דאית בה יצי""מ, בדרשתו בבוקר. 2"	"למ""ד שלא חוזר וגומרה אח""כ- בשביל להזכיר יצי""מ. ולמ""ד שחוזר וגומרה [לאחר שעמדו התלמידים], כדי להזכיר יצי""מ בזמנה."	ברכות יג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב יוסף פרקדן לא יקרא קריאת שמע. הרי אפי' לישון אסור, דר' יהושע בן לוי לייט אמאן דגני אפרקיד. ב] הרי ר' יוחנן קרא באופן שרב יוסף אומר שאסור.	א] כי מצלי [מוטה מעט על צידו], לישון מותר כך, ולקרוא אסור שמקבל עליו מלכות שמים דרך שררה וגאוה.<br>ב] שאני ר' יוחנן דבעל בשר הוה. [פי' וניכר שלכן לא שוכב על צידו ממש].	ברכות יג:		
